יום ראשון, 18 ביולי 2010

חמש שנים לגירוש גוש קטיף והשומרון

ב"ה
5 שנים עברו ואסור לנו לשכוח ואסור לנו לסלוח.
5 שנים מאז שעטפו אותנו מכל הכיוונים בשקר המוחלט , השלטון בליווי משרדי פרסום עתירי ידע הכינו לנו מלכודת שרובנו נפלנו לתוכה והם שנעזרו בתקשורת השמאל ואנשי "הרוח" שרובם שמחו כי הנה ורואים הם כיצד מפעל ההתיישבות קורס לכאורה תחת הלחצים, נתנו את ידם וסגרו את פיהם לנוכח הפגיעה האיומה בזכויות האדם , פגיעה בריבונותינו ופגיעה באדמתנו.
אלו שכיום מזדעקים באם נעקר עץ אחד של ערבי או באם מתקבלת החלטה על גירוש עובדים זרים וילדיהם בכדי שנגדל במדינה יהודית, שתקו ונתנו גיבוי למעשיו של השלטון כשלא התייחס למשאל הדמוקרטי בליכוד, כשעצר אוטובוסים של מפגינים בדרך להפגנה דמוקרטית, כשהכין את צבא הגנה לישראל וחייליו הכנה מנטלית וביצועית לגרש ילדים, נשים הרות וזקנים מביתם . כל אלה היו מלווים בהתקפה על המתנחלים כאילו היו מי שעמדו ביננו לבין האושר המוחלט והחלום "הנכסף". כותרות על מתנחלים העומדים לירות בחיילים, צילומים וכתבות על "ההתנתקות" שתביא גדר בינינו לבינם ואז הכל יהיה בסדר ורגוע, היוו את שלב ההכנה לפני הגירוש. המתנחלים מצידם הזהירו כי יבואו פיגועים, טילים, ומוות יזרע שוב ברחובותינו, הזהירו ואיש לא רצה להקשיב כפי שאיש לא הקשיב להם בימי הסכמי אוסלו וכל אשר אמרו התרחש ועלה לנו באלפי הרוגים ופצועים.
עשרות ומאות אלפים תמכו ביהודים , המתיישבים הציוניים בגוש קטיף. בביקורנו האחרון שם, אוטובוס שאורגן מכרמיאל (על כך יצאה כתבה בזהר הצפון "כרמיאל עם גוש קטיף") פגשנו אנשים נהדרים, אנשי ההתיישבות שאינם מפחדים מדרך ארוכה אך גם אותם השלטון האכזר הצליח לרמוס. את אלו שהגיעו לכפר מיימון בדרך לגוש קטיף להצטרף אל אחיהם, אנשים יקרים ואוהבי ארץ ישראל, סגרו בגדרות עד לכניעתם (או יותר נכון כניעת מנהיגי הימין), כפי שעשו ליהודים באירופה וברוסיה בימים רחוקים וחשוכים בעבר. לתושבים מבחוץ לא נתנו להיכנס לגוש קטיף ורבים נאלצו לעבור דרך שדות וכפרים ברצונם העיקש. את כותרות עיתוני השמאל השולטים, אלו שזמנם כבר קצוב, מילאו כותרות ע"פ רוחו של השמאל ושרון בראשם רק בכדי שהעם היושב בביתו ימשיך את חייו ולא יבין כי הנה הרעה מתקרבת בכך שאנו מניחים לרמוס את אחינו ובכך שאנו מתירים להם להשתמש בבנינו וקרובינו חיילים ושוטרים צעירים , לזהם את נשמתם בשטיפת מוח בלתי פוסקת בכדי שיסתכלו בילד הנקרע מידי אימו וזקן המובל מביתו ואדמתו מזה עשרות שנים מבלי להרגיש כל רגש ובלי שמישהו יגיד להם "הרי כך עשו לנו הפורעים בפרעות באירופה לפני שנים לא רבות, הרי כך עשו אויבינו הגדולים הנאצים בתחילת דרכם" ואיך יהודי יכול לעשות זאת היום ליהודי אחר שבסך הכל בנה ביתו בארץ ישראל וכל זאת למה? כי משוגע אחד אמר?
והאם אנו למדנו? והאם אנו שמנו לב כי הגירוש תוכנן ונפל כאילו במקרה בט' באב יום חורבננו ואז החליטו מי שהחליטו כי זה יראה לא טוב והזיזו את הגירוש עוד כמה ימים קדימה. והאם שמנו לב כי מי שפיקד והורה על הדבר נעלם בין חיים ומוות וכל חבריו הואשמו, נפלו וחטפו בידי שמים? והאם שמנו לב שכל התקשורת השלטת שקופצת על כל פגיעה לכאורה בערבי שתקה וגיבתה ואף ליבתה את אש השנאת חינם במתנחלים לפני הגירוש רק בכדי לעזור ? והאם מישהו אכפת לו היום ששוב מרמים אותנו וכבר אוסרים על בנייה יהודית ביהודה ושומרון, מרחק 5 דקות מרעננה וירושלים בירת ישראל רק בגלל שהם יהודים ורק בגלל שמספר המתיישבים היהודים באזורי ארץ ישראל אלה גדל ומתרבה. האם מישהו מוכן להגיד לנו את האמת כי אזורי יהודה ושומרון שלנו היו מאז ימי ממלכת ישראל ואלו היושבים שם בכפרים הגיעו רק בזמן שלטון הטורקים ובנו ביתם על חורבות הישובים היהודים שהיו שם. וכי למה אנו שוב נותנים לזה להתרחש, והאם כשתבוא המלחמה ויפלו הטילים מהרי השומרון שוב נלמד את הלקח? כנראה שלא. אבל די לנו להיות אדישים לשנאה העצמית והגלותית הזו. צריך לעצור את זה למעננו, למען ילדנו (אלו שעדיין נשארו כאן) ולעמוד לצד אחינו , אלו האחרונים שארץ ישראל חשובה להם והם מוכנים להתמודד כנגד שכננו המחכים לנפילתנו, לפיזורנו מעבר לים, דבר שכבר לצערי לא נראה רחוק כל כך . כי הם המתיישבים האחרונים העומדים ביננו לבין חזית ההתקפה של שכננו ואל לכם ליפול שוב לאשלייה כי אם נקריב את חייהם חיינו שקטים יהיו, הקרבתם תביא גם לנפילתנו כאן באזורים שבהם קרב העאדמות יחל יום אחרי נפילת אחינו שחס וחלילה אם תתרחש. ביכולתנו להביא להגשמתו של החלום הציוני והגשמת הנבואות , להעלות יהודים מכל רחבי העולם ולהקים ערים יהודיות בכל רחבי יהודה ושומרון והבקעה , בגליל , בנגב ובגולן, לגרש את הפולשים, לגרש את הזרים המאיימים על צביוננו רק אם נניח לאשליית השלום של השמאל הקיצוני שמאז החלה כבר 30 שנה מפילה אותנו ומביאה לנו אסונות, הרוגים, ופחד ברחובותינו.
היום, ימי הגירוש לפני 5 שנים בהם גורשו 10,000 יהודים מביתם, נהרסו אלפי בתים, עשרות בתי כנסת ומאות משפחות שנהרסו וכ- 2000 ו – 2500 שנה מאז החורבן הגדול שהתחיל במלחמות אחים ושנאת חינם ונגמר אחרי שנים בהשמדה וגירוש של כל היהודים מארצם.
שמאי אמיר

יום שבת, 19 ביוני 2010

אובדן הדרך והאמונה בקרב ההנהגה

"..ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב..ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב. ויאמרו ליפתח לכה והיית לנו לקצין ונלחמה בבני עמון. ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם.. ויאמר מלך בני עמן אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבוק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום..ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון.. ויתן ה' אלוהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמורי יושב הארץ ההיא ויירשו את כל גבול האמורי מארנון ועד היבוק ומן המדבר ועד הירדן. ועתה ה' אלוהי ישראל הוריש את האמורי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו. הלא את אשר יורישך כמוש אלוהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש ה' אלוהינו מפנינו אותו נירש.. ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם ה' בידו...ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל..". (שופטים יא')
יפתח הגלעדי מי שהוחרם בידי אחיו משום שזר היה בעיניהם ישב הרחק ממרכז העניינים של מקבלי ההחלטות באותם הימים טרם הקמתה של ממלכת ישראל בידי שאול ודוד. כשלא יכלו שבטי ישראל לעמוד בהתקפותיהם של בני עמון קראו הם ליפתח כי יבוא ועמוד בראשם ויצילם מאויביהם. יפתח שקורא למלך בני עמון להפסיק התקפותיו נענה בהאשמות על כך כי גזלו בני ישראל את ארצם של בני עמון. יפתח שמלא באמונת ה' ובצדקת דרכם של בני ישראל שקיבלו את ארצם המובטחת משיב למלך בני עמון בנחרצות ללא כל התרפסות והתנצלות. מסביר הוא את העובדות כי בני ישראל שרצו לעבור בארצם נענו בשלילה ואף הותקפו ומשנתן ה' את אויביהם בידם הביסו אותם וירשו את ארץ ישראל . יפתח מצהיר כי ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל מידי ה' ולכן תשאר היא גם בידם.
נחרצותו של יפתח ועמידתו על כך כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל "ואת כל אשר הוריש ה' אלוהינו מפנינו אותו נירש" מביאה עליו את רוח ה' והוא סוחף אחריו את בני ישראל למלחמת חורמה בבני עמון המובסים. את אותה נחרצות ואמונה ניתן היה לראות גם בדור שהקים את מדינת ישראל, אז קראו לזה בשם הציונות , הציונות שמחביאה בתוכה אמונה כי זכותנו על ארצנו אשר ניתנה לנו בעבר בידי ה' אלוהינו שלנו היא ואנו נאבק עליה כנגד כל מי שיקום להבריחנו ולהשמידנו. כך הוביל דוד בן גוריון את עמו שחלקו רק הגיע ממחנות ההשמדה של אירופה לנצחון מדהים כנגד ערביי ישראל וצבאות ירדן, מצרים, סוריה, עירק ולבנון. אותה נחרצות ואמונה בצדקת דרכנו נראתה משך שנים רבות ובשנת 1967 על אף שלא תכננו מנהיגנו את אשר יקרה הובילנו ה' אלוהינו לנצחון מפתיע על 3 מדינות אויב חזקות אשר איימו להשמידנו ועם ישראל השיב לעצמו את אדמות השבטים בעבר הירדן המערבי שם שכנה לה ממלכת ישראל ויהודה ובראשם הר המוריה עליו שכן בית המקדש. עם הזמן החלו ספקות בהנהגה לגבי צדקתנו ולגבי האדמה שהושבה לידנו, העבר נשכח ופחד אומות עולם נפל עליהם, אותם ספקות הביאו לכך שיהודה , שומרון והגולן שהושבו לידנו נתפסו כאזור כיבוש ולא כחלק בלתי נפרד מארצנו. ההתנצלויות וההתרפסות וחוסר הנחרצות הביאה אותנו לימים בהם מתקפלים אנו דונם אחר דונם מאדמתנו וריבונותינו אובדת לנו. בעת ששכנינו רוקמים תוכניות איך להביסנו וקוראים בקריאות מלך בני עמון ב"בשלום תשיבו לנו את אשר גזלתם" אין מי שישיב להם בקול ברור כי כל אשר הורישנו אלוהינו שלנו הוא וכי אדמת יהודה ושומרון והגולן שלנו היתה עוד מימי יפתח הגלעדי, דוד המלך שם מלכו מלכי ישראל רבות עוד לפני שהאיסלם חשב לקום ולהשתלט על מרחבי העולם. מנהיגנו בהתרפסותם מביאים עלינו את הימים העכורים אשר מביאים את אויבינו אל סף דלתנו.
עוד יבואו הם הימים שיעלו ישראל למנהיג שיקום לו מבין גבעות השומרון , מי שכיום בתקשורת מכונים "נערי הגבעות" בזלזול, אלו שאוחזים ברגבי אדמתנו ומוכנים להלחם עליה, יבואו ויקראו כי יקום וילחם לנו על אשר מסרו הם ושוב נגזל מאיתנו, אדמתנו וריבונותנו.

יום ראשון, 23 במאי 2010

איבוד מוחלט של זכותנו לאדמת ארץ ישראל בידי מנהיגים כושלים

ברק, בימים אלו ממש בליווי שתיקת כבשים של רוב חברי הממשלה והכנסת , מוביל מהלכים של הרס וחורבן על ישובים יהודים ביהודה ושומרון, תוך החלטות גזעניות ללא תקדים בהם בתי יהודים נהרסים ללא עכבות כלל. לצד הריסות אלה ובזבוז מליארדי שקלים ותוך רמיסת כבוד האדם וזכויות האדם אין איש מעז להרוס בתים לערבים על אף שאלה נבנו באלפים בבירתנו ירושלים, בגליל, בנגב, ביהודה ושומרון ובעצם בכל מקום אפשרי כמעט על כמיליון דונם מאדמתנו. בנוסף בא ברק וגוזל אדמות של יהודים בהתיישבויות ביהודה ושומרון ומוסר אותם לעיר ערבית חדשה שמוקמת ביהודה ושומרון. כלומר גם לערבים עוזרים לבנות ערים בעוד ליהודים הורסים בתים ולא מאשרים להם אפילו לבנות עמודים, גן משחקים או בית כנסת וגם גוזלים מההתיישבות את האדמה. כל אלו יובילו כמובן להבנה מלאה של אויבינו כי מנהיגי היהודים איבדו כל אמונה וכל דרך והם התעייפו, היום כבעבר הרחוק, ולא נותר להם אלא להתמיד עוד ולכופף אותם על ברכיהם בכדי לקבל את כל אדמת ארץ ישראל, להם ולנכדיהם על חשבון נכדינו וילדינו שעתידם בארץ ישראל כבר כמעט ואיננו ברור. והיכן העם היושב בציון? מביט ואינו מגיב.

יום רביעי, 12 במאי 2010

יום ירושלים. האם התקשורת רוצה שנדע מה עומד באמת מאחורי יום חג זה?

יום ירושלים הינו חג לכל דבר. כל עם אחר היה חוגג את היום הזה כאילו היה יום העצמאות שהרי הוא יום השחרור מגלות, רדיפות והשפלה לריבונות ועצמאות של עם, עם השב לארצו ומולדתו.
ערב מלחמת ששת הימים עמד עם ישראל בחרדה לקראת הבאות. הערבים שסביבנו, סוריה, ירדן ומצרים וכן מדינות אחרות חיכו רק להשליך אותנו לים או במקרה הטוב להחזיר אותנו לאירופה. אך הנה המנהיגים העיזו והאמנו בכוחנו כאומה גאה ובעזרת אלוהינו תוך 6 ימים הכרענו מדינות חזקות מאיתנו והשבנו לעצמנו את אדמות יהודה ושומרון והגולן שם הילכו מלכנו ונבאו נביאנו לפני 2000 שנה ויותר וכמובן החזרנו את ריבונותינו להר הבית ועיר דוד, בירת ממלכת ישראל מלפני 3000 שנה שעוד האיסלם לא נוצר ופלסטינים לא היו קיימים. אך התקשורת כמובן מנסה להתעסק בעיקר במזרח ירושלים ובערבים ובשלום ובהתנצלות.. והאם כך דרכנו תהיה לעד. האם עלינו להתנצל כי צריך לחגוג את השבת יהודה ושומרון וירושלים והגולן לרבונותינו? והאם ילדנו ישמעו תמיד כי כבשנו? והאם לא כדאי שיבינו כי חזרנו לאדמתנו שממנה גורשנו בעבר הרחוק והאם לא כדאי שילמדו כי המסגד הזה בנוי על חורבות בית המקדש? ושבעיר דוד ו"העיר העתיקה" גרו יהודים עד ל 1948 והערבים טבחו בהם וגרשו אותם? ואנו השבנו את כל אלה על מנת שלא להתנצל ולא לברוח שוב? יום ירושלים שמח וברכות לחוגגים.

יום ראשון, 9 במאי 2010

מדינת ישראל מאבדת את תפקידה

מדינת ישראל אשר נוסדה על אדמת ממלכת ישראל, במטרה להשיב את היהודים מכל תפוצות עולם, לחזק את מעמדה כמדינה ריבונית וכשומרת על היהודים באשר הם תוך התיישבות, עליה ובנייה ותוך מימוש זכותנו ההסטורית עושה בשנים האחרונות, מאז התגברות האשליה של שלום אוסלו את דרכה אחורה.
הליכתה אחורה של מדינת ישראל זהה מאוד להליכתה אחורה גם בימי בית ראשון ושני, שנים לפני סופה. העשירון העליון הנהנה מכסף רב, כח ושליטה מרגיש כי השגשוג הכללי אותו הם מרגישים מביא את מדינת ישראל להשגים אותם מעולם לא ידעה ועל כן מצבנו טוב- זה גם מה שמנסים להעביר לנו בשטיפת מח בתקשורת ובהתנהלות. למעשה,מדינת ישראל הפסיקה כמעט להביא עולים לארץ ישראל (אלפים זה לא נחשב), הפסיקה לרכוש קרקעות וליישב, מתקבצת לתוך גוש דן שם בעלי הממון הגדול מרויחים מחוסר הבניה, גורמת בהתרפסותה ובהתנהגותה לאנטישמיות הולכת וגדלה עד שהדבר מהווה כבר סכנה ליהודים באשר הם כפי שהיה לפני מאה שנה באירופה (הרבה לפני שהיטלר הגיע האנטישמיות שכנה בכל פינה ורק הרצל ראה אותה בבירור) ובעצם ימים אלה מאבדת את זכותנו לאדמתנו, לעבר שלנו ולריבונותנו.

יום שישי, 7 במאי 2010

סכנה לריבונות היהודית במדינת ישראל

השתלטות בדווים וערבים ובנייה בלתי חוקית הנעשת בפרעות וללא מישהו שיעמוד בדרכם מביאה לאלפי דונמים של קרקעות שנתפסים ע"י צריפים, בתים, גדרות, עדרי צאן וכל שיטה אחרת והופכים לישובים של ממש שמביאים לטרור, גניבות, סכנות של ממש ובהמשך מחנות טרור כנגד הערים הקרובות אליהם.
על חברי הכנסת והשרים לפחות של המפלגות הציונויות להתעורר ולהפסיק להיות חד צדדיים וצבועים כאשר הם ממהרים להרוס כל מבנה של יהודים שנחשב בעיניהם לא חוקי אבל מעל 50,000 מבנים לא חוקיים של ערבים ובדווים לא מטרידים את מנוחתם?. הגיעה העת לטפל בנושא ולהרוס את כל המבנים הלא חוקיים ולפנות את כל השטחים עליהם השתלטו פורעי החוק הללו.